בהמשך לתיקון 50 (רפורמת רבינוביץ') בועדת משנה של הח"מ ומ. קפוטא, נכללה הטבת מס לבניה להשכרה, לפי פרק שבעים לחוק לעידוד השקעות-הון. ההטבה ניתנה ל"בנין חדש להשכרה". בנין חדש הורכב מ 3 חלופות: א. בנין שהאישור ניתן לו לאחר 7.11.01. ברור כי הכוונה לבניינים חדשים שהוקמו לאחר החלטת ו. רבינוביץ I; ב. בנין שהאישור ניתן לו טרום 7.11.01, אך הוא הושכר אחריו. גם כאן המגמה הינה ליתן הטבות לבניינים שאושרו אך טרם הושכרו מתוך רצון שלא להפלותם; ג. בנין שהושכר לפני 7.11.01, אך אחרי התקופה 7.11.01 הושכר לתקופה נוספת של 5 שנים לפחות. חלופה זו שהינה המיוחדת ביותר חלה לגבי בניינים ישנים שאושרו והושכרו קודם לתחילת הרפורמה ב-7.10.01. הגדרה שלישית זו היא אשר מעוררת את עיקר השאלות: האם בנין שאושר בעבר ושמחצית מדירותיו הושכרה ל-10 שנים יכול לתקן שומות ולתבוע החזר מס על דירות שנמכרו לפי 18%? בתיק וע 1276/03 ו 1066/04, התעוררו מקצת בעיות אלו לראשונה. שם דובר ב"חברת - פרוייקט" בע"מ שקיבלה אישור לפני 7.11.01 והשכירה לפני 7.11.01, 30 דירות (23 בנינים עם ס"ה 59 דירות שאושרו כבנין מאושר). לאחר 1990 השכירה החברה שוב חלק מ 30 הדירות, שהיו אותם 50% מבניין להשכרה, שהושכרו על סמך אישור קודם ל 1995, ואשר סיימו עד 1990 5 שנות השכרה ראשונות. השאלה שניצבה בפני ועדת הערר בראשותו של יהושוע בן שלמה שופט בדימוס, דן מרגליות ויהושע בליצקי הינה האם מכירת דירות מתוך 30 הדירות במתחם זכאית לשיעור המס שניתן לבנין חדש להשכרה
(18%), או שמא הן אינן מהוות חלק מהבניין החדש להשכרה, שכן רק דירה שהושכרה 10 שנים מהווה, לגישת הרשויות, חלק מבניין חדש להשכרה הזכאית במכירתה ל 18% מס.
כבוד הוועדה בפס"ד מנומק שנכתב ע"י החבר יהושע בליצקי בהסכמת דן מרגליות, (מהנוסח שבידינו לא ברורה עמדתו של היו"ר) דנה בהגדרת בנין חדש להשכרה לפי סעיף 53(3א)(3) לפיה אם אותן 30 דירות, מתוך 59, שאושרו טרום 1995 כבנין להשכרה, אשר הושכרו עד 1990, 5 שנים וחלקן מושכר כעת (19 דירות מתוך 30) ל-5 שנים נוספות - הרי אז 11 דירות שנמכרו חלקן קודם ל 7.11.01, זכאיות לשיעור מס 18% במקום 25%.
הועדה אישרה את האמור תוך דחיית נימוקי מנהל מס שבח לפרשנות החוק כך שהוא יחול על הדירות שהושכרו ל 10 שנים בלבד. כן היא דוחה, הועדה, את הנמקת המשיב לפיה המילים בהגדרת החוק, "בשינויים מחייבים" המופיע בסיפא להגדרת בנין חדש, תפורש כשוללת מיסוי 18% לגבי מכירות קודם ל 7.11.01.
לבסוף הועדה דוחה טענת ב"כ המערער, לפיה מגיעה למוכרת הנחה נוספת של 20% (שחלה במכירות בשנת 2002), מאחר והנחת 20% מכח ס' 48א1(א), שכן ההנחה ניתנת רק למס החל מכח ס' 48א, בעוד שכאן המס החל הינו מכח חוק עידוד השקעות הון.
נציין כי מוזר בעינינו, שועדת מס שבח דנה בחוק עידוד השקעות הון. לדעתנו, היה על הנישומה להוציא טופס 50, שכן מיסוי על פי חוק העידוד מוסדר כחלק מהפקודה ולפיכך מכח סעיף 50 לחוק, סמכות פקיד השומה לטפל בנושא זה והערכאה הכרוכה לדיון הנה ערכאת מס הכנסה ולא מס שבח. נציין עוד כי גם בפרשת חזן נקבע שסיווג העסקה לתחום מס שבח או מס הכנסה נתונה לשיקול דעת פקיד השומה ולכן אם היה הלה מוציא טופס 50, היה הנושא נדון במקומו הראוי בערעור מס הכנסה.
נציין כי פורמלית בלבד! לפי הילכת חזן לדיון, יכול פ"ש לחלוק על סיווג העסקה בחברת פרויקט ולגרור אותה מחדש לדיון על פס"ד בו זכתה.
עוד נציין כי המשיב פתח צוהר לגישתו להנחות מכח סעיף 48א + לתיקון 50, לפי גישתו איננו חל על העברות שכח ס' 70 לחברה בת. עוד נציין, כי גם אילו דובר במכירת מלאי (טופס 50, פרשת גן חנה לאה רוז), לא הייתה הפרשנות משתנה, לדעתנו, כי זכאות 18% קיימת גם למכירת מלאי. כמו כן עולה במפורש, שגם מכירות לפני 7.11.01 זכאיות מכח הגדרת סעיף 53ג(ב1) חלה גם על מכירת מלאי. תוצאה זו מעלה אפשרות היפוטטית לפיה השכרת דירות בבניין שאושר ודירותיו נמכר לפני 10 שנים, אך הושכרו אחרי הרפורמה, וס"ה ל-10 שנים (שחלקן רק אחרי הרפורמה וחלקן קודם לרפורמה) יוכל לתקן דו"חותיו למס הכנסה מכח התיקון עצמו ולבקש החזר מס על מחצית הדירות שנמכרו (7% החזר מס כפול מספר הדירות). הועדה לא נדרשה לדון בכל אלו, אך נתנה אישור ל-18% על מכירות קודם לרפורמה!
והערה לסיום: פס"ד נכתב על פני 12 עמודים. די היה במחצית ההיקף ונראה כי ההארכה איננה משרתת הנמקה עניינית, אלא הרחבה מיותרת.
(18%), או שמא הן אינן מהוות חלק מהבניין החדש להשכרה, שכן רק דירה שהושכרה 10 שנים מהווה, לגישת הרשויות, חלק מבניין חדש להשכרה הזכאית במכירתה ל 18% מס.
כבוד הוועדה בפס"ד מנומק שנכתב ע"י החבר יהושע בליצקי בהסכמת דן מרגליות, (מהנוסח שבידינו לא ברורה עמדתו של היו"ר) דנה בהגדרת בנין חדש להשכרה לפי סעיף 53(3א)(3) לפיה אם אותן 30 דירות, מתוך 59, שאושרו טרום 1995 כבנין להשכרה, אשר הושכרו עד 1990, 5 שנים וחלקן מושכר כעת (19 דירות מתוך 30) ל-5 שנים נוספות - הרי אז 11 דירות שנמכרו חלקן קודם ל 7.11.01, זכאיות לשיעור מס 18% במקום 25%.
הועדה אישרה את האמור תוך דחיית נימוקי מנהל מס שבח לפרשנות החוק כך שהוא יחול על הדירות שהושכרו ל 10 שנים בלבד. כן היא דוחה, הועדה, את הנמקת המשיב לפיה המילים בהגדרת החוק, "בשינויים מחייבים" המופיע בסיפא להגדרת בנין חדש, תפורש כשוללת מיסוי 18% לגבי מכירות קודם ל 7.11.01.
לבסוף הועדה דוחה טענת ב"כ המערער, לפיה מגיעה למוכרת הנחה נוספת של 20% (שחלה במכירות בשנת 2002), מאחר והנחת 20% מכח ס' 48א1(א), שכן ההנחה ניתנת רק למס החל מכח ס' 48א, בעוד שכאן המס החל הינו מכח חוק עידוד השקעות הון.
נציין כי מוזר בעינינו, שועדת מס שבח דנה בחוק עידוד השקעות הון. לדעתנו, היה על הנישומה להוציא טופס 50, שכן מיסוי על פי חוק העידוד מוסדר כחלק מהפקודה ולפיכך מכח סעיף 50 לחוק, סמכות פקיד השומה לטפל בנושא זה והערכאה הכרוכה לדיון הנה ערכאת מס הכנסה ולא מס שבח. נציין עוד כי גם בפרשת חזן נקבע שסיווג העסקה לתחום מס שבח או מס הכנסה נתונה לשיקול דעת פקיד השומה ולכן אם היה הלה מוציא טופס 50, היה הנושא נדון במקומו הראוי בערעור מס הכנסה.
נציין כי פורמלית בלבד! לפי הילכת חזן לדיון, יכול פ"ש לחלוק על סיווג העסקה בחברת פרויקט ולגרור אותה מחדש לדיון על פס"ד בו זכתה.
עוד נציין כי המשיב פתח צוהר לגישתו להנחות מכח סעיף 48א + לתיקון 50, לפי גישתו איננו חל על העברות שכח ס' 70 לחברה בת. עוד נציין, כי גם אילו דובר במכירת מלאי (טופס 50, פרשת גן חנה לאה רוז), לא הייתה הפרשנות משתנה, לדעתנו, כי זכאות 18% קיימת גם למכירת מלאי. כמו כן עולה במפורש, שגם מכירות לפני 7.11.01 זכאיות מכח הגדרת סעיף 53ג(ב1) חלה גם על מכירת מלאי. תוצאה זו מעלה אפשרות היפוטטית לפיה השכרת דירות בבניין שאושר ודירותיו נמכר לפני 10 שנים, אך הושכרו אחרי הרפורמה, וס"ה ל-10 שנים (שחלקן רק אחרי הרפורמה וחלקן קודם לרפורמה) יוכל לתקן דו"חותיו למס הכנסה מכח התיקון עצמו ולבקש החזר מס על מחצית הדירות שנמכרו (7% החזר מס כפול מספר הדירות). הועדה לא נדרשה לדון בכל אלו, אך נתנה אישור ל-18% על מכירות קודם לרפורמה!
והערה לסיום: פס"ד נכתב על פני 12 עמודים. די היה במחצית ההיקף ונראה כי ההארכה איננה משרתת הנמקה עניינית, אלא הרחבה מיותרת.
